Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on twitter
Share on google

התניה בתת מודע – מה זה התניה ואיך היא נוצרת? עולם תת מודע

התניה בתת מודע אישה מרימה ידיים לסמן שהיא לא יודעת ומסביבה סימני מחשבה ריקים

התניה בתת מודע

המוח החכם של כולנו תמיד חושב, תמיד מנתח, מתבונן, אוסף אינפורמציה וכל זאת לצורכי הישרדות.

תוך כדי מאסף האינפורמציה, המוח מסיק מסקנות שונות שחלקם הם הבסיס ליצירת התניה בתת מודע.

המוח בעיקר פעיל בשנים הראשונות של חיינו כיוון שאז הוא נדרש יותר להגן עלינו.

הנפש רכה יותר ואיום ההישרדות גדול יותר.

בדומה למצב שאם הייתם מגיעים עכשיו למדינה בה לא הייתם מעולם כאשר אתם לא מכירים את התרבות, המנהגים והאנשים, המוח שלכם היה הרבה יותר פעיל באיסוף אינפורמציה שתפקידה לעזור ולהסתדר בארץ החדשה.

המוח שלנו בשנים הראשונות מפרש את המציאות מתוך מה שהוא חווה.

זה יכול להיות ע”י “העתק הדבק” מחוויות הקרובים אלינו בדר”כ אמא ואבא או מה שאנו חווים ע”י חמשת החושים.

מה זה התניה ואיך היא נוצרת?

כילדים קטנים ברגע שניתקל בדבר שהוא מאד לא נעים לנו ברמה שהוא מאיים עלינו, ז”א שהופעל רגש מאד לא נעים, כאב גדול, פחד גדול וכו’ אז המוח ההישרדותי שלנו בעצם ירשום במוח אזהרה על מנת שהמקרה לא יקרה שוב ובכך בעצם מגן על הילד.

הבהרה: ב”לרשום” הכוונה שהמוח מחליט לזכור את המקרה, גם אם הוא זוכר אותו בתת מודע ולא במודע.

לדוגמא: נגיד ילד יושב בביתו ורואה טלויזיה.

פתאום אמא שאוחזת בידה כלי זכוכית אשר יקר וחשוב לה, שומטת אותו בטעות, הכלי נשבר לרסיסים לקול רעם חזק ואמא פולטת צרחת בהלה.

הילד שמרוכז בטלוויזיה בבת אחת חווה בהלה גדולה.

יכול להיות שהוא גם חש אנרגטית את הבהלה של אמא וגם מפתח בהלה מעצמו מהצעקה הפתאומית.

הוא ממש קופא מפחד (כל התסריט הוא כמה שניות).

באותו הרגע המוח  של הילד בחר להקפיא את הגוף שזו אחת התגובות האפשריות לפחד.

(פחד לפי ויקיפדיה: “תגובה התנהגותית לתחושת הפחד היא בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות, כאשר שתי האופציות הראשונות אינן אפשריות.”)

יחד עם תחושת הקיפאון עברה המחשבה שאם אני לא אזוז הכל יהיה בסדר.

הילד פשוט מאובן על הספה במשך כמה דקות, עד שאמא מתחילה להסביר לאבא מה קרה ואנרגיית הבהלה באוויר יורדת.

אז גם תחושות הילד נרגעות אבל מוחו של הילד שחווה רגש קשה ועוצמתי, רשם כבר את הסיטואציה.

סביר להניח שבכל פעם בחייו של הילד שהוא יתקל באנרגיית בהלה דומה, הוא ירגיש פחד גדול, יחווה תחושת קיפאון ויחשוב “אם אני לא אזוז הכל יהיה בסדר”.

וכך נוצרות התניות במוח.

ז”א המוח ייצר התניה שאם קורה X אז יש רגש מסויים, תחושה מסויימת ומחשבה מסויימת בגוף (Y)

אם קורה X אז קורה Y

Y=X

מדוע נוצרות התניות?

כאלה התניות יש לכולנו והרבה וכל זאת על מנת לשמור על הישרדותנו.

המוח מסיק מסקנות על מנת לשמור עלינו.

כמו שאם מישהו יפגע בכם תסיקו שאולי כדאי להימנע מקשר עמו על מנת לא להיפגע.

כך המוח שלנו שלא רוצה שניפגע רושם לנו כל הזמן שאם קורה זה אז תדע שקורה זה על מנת שתדע איך להתמודד בפעם הבאה, שתהיה מוכן לפעם הבאה.

בתחילת חיינו, אפילו משלב העוברות, אנו צורבים בעצם את ההתניות הכי שורשיות.

תת המודע שלנו שלפי שיטת אריאן לב פתוח עד גיל 10, מפסיק לצרוב לאחר גיל זה ואז רק מתחיל לשחזר את ההתניות שנצרבו.

זה יוצר קונפליקט עם אופי המקור שלנו ומפה בעיות גיל ההתבגרות.

הילדים בעצם מתבגרים עם חלק מעוות בתוכם שחלקו מנוגד למי שהם.

הם  מזהים את העיוות כחלק מהם מה שיכול לפגוע בביטחון העצמי, בערך העצמי ובכלל בתחושה הכללית הטובה.

זה הבסיס לחיפוש העצמי שיכול להתחיל סביב שנות העשרים המוקדמות.

החיפוש העצמי הוא החיפוש אחר אופי המקור תוך שחרור חלקים שהם לא באמת אנחנו.

מאמרים נוספים

סגירת תפריט
WhatsApp chat